<h1>רבינו ירוחם נ"ח ח"ה</h1>
<h2>דף מח.</h2>
שמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב כלומר פייס בפני עצמו. זמן בפני עצמו כלומר שאומר בו שהחיינו וכן בט' שהוא ספק ח' לנו. רגל בפני עצמו. קרבן בפני עצמו. שיר בפני עצמו. ברכה בפני עצמה שאומר בתפלה ובברכת המזון את יום שמיני חג עצרת. רגל בפני עצמו פי' לענין אבל כאשר כתבתי בנתיב כ"ח [ח"ג] בענין אבלות.
חייב אדם לכבד יום טוב האחרון של חג כשאר ימי החג ולשמוח בו כך פשוט בסוכה.
<h2>דף נה.</h2>
בחול המועד קורין בקרבנות החג בפנחס בפרשת החג שכתו' שם יום שני ויום שלישי עד יום שמיני ומוציא ספר תורה וקורין בו ארבעה גברי שכל יום שיש בו קרבן מוסף קורין ארבע' וקורין כך כדאמרי' בסוכה [נ"ה ע"א] אתקין אמימר בנהרדע' דמדלגי דלוגי ופירש גאון כך מנהג בשתי ישיבות בי"ט ראשון ויום טוב שני שהם ימי' טוב קורין ובחמש' עשר יום בלבד שאין להזכיר וביום השני דלא ליתו לזלזולי בקדושת היום. וביום השלישי שהוא חול המועד כהן קורא וביום השני פי' שהוא יום שני של אמש וספקו של יום ולוי קורא וביום השלישי שהוא יומו לפי חשבון יום ראשון וישראל חוזר וקור' וביום השלישי והרביעי קורא וביום השני וביום השלישי שהם ספקי דיומא לנו שאנו עושין שני ימים ליום ראשון מספק ולפי מנהג אבותינו. וכן ביום הרביעי שהוא יום שני של חול המועד קורא כהן וביום הג' ולוי קורא וביום הרביעי וישראל חוזר וקורא וביום הרביעי והרביעי קורא וביום השלישי וביום הרביעי שהוא ספקא דיומא ועל פי הסדר הזה קורין בכל יום עד יום השביעי ועד בכלל. ולעולם אין קורין ביום המחרת כלומ' ביום ראשון של חול המועד שהוא יום שלישי אין קורין וביום הרביעי שהוא יום מחרתו כי אינו יכול להיות ספקו של יום כי אפילו שתמנה מיום ראשון אין זה יום רביעי אלא שלישי והספק אינו באותו יום אלא בין אמש ובין היום שאם תמנה מיום ראשון של יום טוב היום הוא יום שלישי ואם תמנה מיום שני היום הוא יום שני ולפיכך אין קורין לעולם אלא של אמש ושל היום אבל לא יום המחרת שאין יכול להיות ספקו של יום וכן בכל יום ויום.
